בשנים האחרונות יותר ויותר ירקות ופירות טריים מאבדים מהערכים התזונתיים שלהם כתוצאה מפער גדול בזמן בין הקציר שלהם לשימוש בהם הלכה למעשה.
צריכת הפירות והירקות עלתה בשנים האחרונות, לא רק בגלל התכונות התחושתיות האטרקטיביות שלהם, אלא גם בגלל היתרונות התזונתיים והבריאותיים שלהם. כמו נוגדי חמצון- תרכובות המצויות בפירות וירקות טריים ומשמשים כפי שעולה ממחקרים רבים במניעת מחלות ניווניות מתעוררות. עם זאת, אותם נוגדי חמצון המצויים בפירות וירקות מסוימים עלולים ללכת לאיבוד במהלך הטיפול לאחר הקטיף, אפילו בתהליכים המצריכים עיבוד ואחסון מינימליים. מחקר שפורסם בספטמבר 2013 בנושא שמירה על פוטנציאל נוגד חמצון של פירות וירקות טריים לאחר הקציר מראה כי יש צורך בטיפולים שונים בירקות ובפירות לאחר הקטיף כדי לשמר את האיכות והפוטנציאל נוגד החמצון של התוצרת הטרייה. (כולל אור אולטרה סגול, אטמוספרות מבוקרות ומשונות, טיפולי חום ויישום של תרכובות טבעיות, כגון ציפויים אכילים, אריזה אקטיבית, מיקרו-אנקפסולציה וננו-אמולסיה) טיפולים הראו תוצאות חיוביות ומבטיחות לשמירה על פוטנציאל נוגדי חמצון של פירות וירקות .
העולם כולו יודע כיום כי חלק מרכיב משמעותי ב"דיאטה הים תיכונית" קשור בצריכה יומית של ירקות ופירות טריים חתוכים בסלט כתנאי לאספקה שוטפת בוויטמינים ומינרליים נוגדי חמצון ותרכובות בריאות נוספות.
בנוסף לזמן העובר בין קטיף לאספקה קיימות תופעות נוספות המשפיעות וגורמות להפחתת הערכים התזונתיים החשובים בתוצרת הטרייה- כתוצאה מצריכה מוגברת והרגלי קנייה
למרבה הצער, שיטות ייצור ועיבוד ירקות אינן מספיקות כדי להבטיח בטיחות חיידקית מלאה.
נושא שינויי האקלים העולמי שנוי במחלוקת, אך אי אפשר להתעלם מההשפעה הפוטנציאלית שלו על החקלאות. שינויים בטמפרטורה, משקעים, לחות ורוח יכולים להשפיע על יבולים ועל מיקרואורגניזמים הקשורים לסביבות ייצור. שינויי אקלים עשויים לשפר את יכולתם של פתוגנים לשרוד ולהתמיד באדמה, במים וביבולים, ולהגביר את הסיכונים לבריאות האדם.
מחקר שפורסם ב24-9-2014 ועסק ב השפעת שרשרת ייצור המזון משיטות חקלאות ועד עיבוד ירקות על שכיחות התפרצויות מדגיש כמה תחומים ספציפיים הדורשים יותר תשומת לב ומחקר. התפרצויות נבחרות מוצגות כדי להדגיש את הצורך ב"שיטות עבודה מומלצות" מבוססות מדע. מחקרי מעבדה ושטח התמקדו באי-אקטיבציה של פתוגנים הקשורים לזבל בצורות נוזליות, תמציות או מוצקות. ככל ששיטות הייצור משתנות, נעשה שימוש נפוץ יותר בצורות וסוגים אחרים של תיקוני קרקע. מידע לגבי הבטיחות המיקרוביאלית של תחליב דגים וצורת גלולה של זבל מוגבל.
תפיסות חדשות של חקלאות וגישה לקרקע החלו לצוץ בשנים האחרונות אך בלי המשל מחקר ופיתוח לא יהיה ניתן להגיע למסקנות שיאפשרו פיתוח שיטות ליישום תעשייתי.
כשאנחנו בפרוסולב ניגשים לייצור מוצר המשלב רכיבים טבעיים- חומרי גלם טריים לטובת ייצור תעשייתי- החוק והתקנים מחייבים אותנו לבדוק את כל הפרמטרים הרלוונטיים הנוגעים לאיכות חומר הגלם בתהליך. הרבה פעמים דווקא מוצרים תעשייתיים יוכלו להניב ערכים תזונתיים איכותיים יותר מחומרי גלם טריים ששכבו זמן רב מדי בדוכן ברשתות השיווק- ולא לדבר על תוצרת שמיובאת מחו"ל ונשמרת בקירור או בתנאים אחרים שמשפיעים אפילו יותר.
הישראלים ברובם יודעים שלא כדאי להשתמש בפרי /ירק שקוף/ נחתך בימים הבאים. בחו"ל כחלק מחינוך לחוסר וגודל אחר לחלוטין של הירקות והפירות נוהגים לחתוך למשל מלפפון אחד לחלקים ולהשתמש בו על פני מספר ימים.
פירות יער לעומת זאת ניתן לצרוך בחו"ל בשפע רב זמן קצר מאוד לאחר קצירתם בשווקים.
במוצרים רבים המבוססים על חומרי גלם טריים מתווספים חומרי גלם מייצבים – בנוסף לחומרי טעם וריח כדי לשמר אותם זמן רב יותר על המדף. אך הטכנולוגיה היום מאפשרת לעשות שימוש בחומרי גלם המבוססים על רכיבים טבעיים (בחלק מהמקרים גם צמחיים לחלוטין) שהופכים את המזון לאפקטיבי אפילו יותר מבעבר ברמת הרכיבים התזונתיים.
יוגורטים עשירים בחלבון, חטיפים ומסטיקים המכילים ויטמינים ברמה מוגברת הם רק דוגמא ליכולת של התעשייה לשמור גם על הבריאות של הצרכנים- למרות השם הרע שיצא לה בגלל פיתוח של מזונות מעובדים.
תעשיית הפודטק הולכת ותופסת מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק לצד תוספי תזונה ייעודיים המבוססים על רכיבים טבעיים שמתפתחת בצורה ניכרת.
ראש השנה לאילנות היהודי החוגג את החיבור של האדם לטבע כבר מזמן לא עוסק בנטיעות וטוב נעשה כולנו אם נגדל כמה שיותר צמחיית מאכל אצלנו בבית לשימוש עצמי- מצמחי תבלין , ירקות במערכת הידרופונית, נבטים, ועד עצים בגינה למי שזה מתאפשר.
